הדס אשכנזי
קומונה ב
מערכת כלי אוכל לארוחת בוקר השואבת ערכים מחווית האכילה בחדר האוכל של הקיבוץ
הפרוייקט נולד מהתבוננות על השינויים המשמעותיים שחלו בקיבוץ ב-20 השנים האחרונות ובהם ההפרטה והקיבוץ המתחדש
בחרתי להתמקד בשינוי שחל בצורת האכילה בקיבוץ, כלומר במעבר מאכילה משותפת בחדר האוכל אל אכילה אינטימית יותר בקרב המשפחה
זאת מתוך ראייה של חדר האוכל כסמל וכמקום המרכזי ביותר בקיבוץ, וכן מכיוון שלאכילה מאז ומתמיד היה היבט טקסי בחברה האנושית
החומרים - עץ וקרמיקה - חומרים טבעיים המביעים את החיבור לאדמה. אלו חומרים מודרניים, המתאימים למאה ה-21, אך צנועים ולא יוקרתיים
יצרתי שפה משותפת בין הכלים באמצעות שילוב החומרים, וכן ע"י איזכור קו המתאר של מגדל המים בצורת הכלים
הפרויקט מעלה שאלות לגבי זיכרון ושימור, עבר ועתיד
מהי המסורת והמורשת שלנו? איך אנחנו שומרים עליה שלא תיעלם? האם עצם הנצחתה כאובייקט מזכרת למעשה מבטלת את המשך קיומה
מערכת כלי אוכל לארוחת בוקר השואבת ערכים מחווית האכילה בחדר האוכל של הקיבוץ
הפרוייקט נולד מהתבוננות על השינויים המשמעותיים שחלו בקיבוץ ב-20 השנים האחרונות ובהם ההפרטה והקיבוץ המתחדש
בחרתי להתמקד בשינוי שחל בצורת האכילה בקיבוץ, כלומר במעבר מאכילה משותפת בחדר האוכל אל אכילה אינטימית יותר בקרב המשפחה
זאת מתוך ראייה של חדר האוכל כסמל וכמקום המרכזי ביותר בקיבוץ, וכן מכיוון שלאכילה מאז ומתמיד היה היבט טקסי בחברה האנושית
החומרים - עץ וקרמיקה - חומרים טבעיים המביעים את החיבור לאדמה. אלו חומרים מודרניים, המתאימים למאה ה-21, אך צנועים ולא יוקרתיים
יצרתי שפה משותפת בין הכלים באמצעות שילוב החומרים, וכן ע"י איזכור קו המתאר של מגדל המים בצורת הכלים
הפרויקט מעלה שאלות לגבי זיכרון ושימור, עבר ועתיד
מהי המסורת והמורשת שלנו? איך אנחנו שומרים עליה שלא תיעלם? האם עצם הנצחתה כאובייקט מזכרת למעשה מבטלת את המשך קיומה